"זה לא משהו שאני מאוד גאה בו, אבל אני אומרת לו שזה רעמים."
זה מה שיעלי ענתה כששאלתי אותה מה היא אומרת על האזעקות לאבשלום שלה, בן השלוש.
זה היה בערך שבועיים אחרי ה-7 באוקטובר, כשפגשתי אותה בכיכר החטופים. מאז, המחשבה הזו לא עוזבת אותי.
מה אפשר להגיד? מה אפשר לא להגיד? אנחנו בקושי מצליחות להבין את המציאות בעצמנו, וצריכות לתווך אותה לילדים והילדות שלנו.
בינואר 2024 נולדה לנו הצגה על ילד וילדה שנפגשים בגן משחקים. כשנשמעת אזעקה השניים מנסים לעזור זה לזה למצוא מחסה מהטילים והמציאות.
זו הצגה למבוגרים מעיניים של ילדים. מרגשת ומצחיקה - כמו שילדים יודעים להיות - ומוכיחה שלפעמים בשאלות שבין תמימות למלחמה, הם מבינים יותר מאיתנו.
מאת ובבימוי: גילי נוימן
משחק: טל פרלמן, נועה כהן
מוזיקה מקורית: איתי דלומי
עיצוב תאורה: אבי גולומב
תודות: יחזקאל לזרוב, נעה וגנר, מעין אבן, הגר אמזלג, ירדן בר-אל, נעה מילוא.
משך הצגה: כ- 50 ד'
המופע נכלל בהיצע של סל תרבות, ועולה בתמיכת קרן רבינוביץ'.
צילום: מיה אשל
