חנוך לוין, גדול המחזאים הישראליים והפורה שבהם,היה גם (ואולי בראש ובראשונה), משורר. הוא, שקנה לו שם בתור "הילד הרע", הפרובוקטיבי, המתגסס, של התיאטרון הישראלי, כתב במקביל שירה, ואפילו מעודנת.
"פעם במאי חיבקתי נערה,
להטו שתי אוזניי,
בדצמבר נפרדתי מאחרת,
קפואות היו אוזניי.
מי הנערה? מה שם האחרת?
היכן דצמבר ומאי?
ואיך נותרנו מכל אלה
אני ושתי אוזניי? "
רועי הורוביץ, אוהב לוין מושבע, מקריא ושר מתוך שיריו הרבים של חנוך לוין, סוקר את מפעל חייו כמשורר, את המצאת השמות הייחודית לו (ביג תוחעס, רעואלה, שצ'דרוביצקי...), שירי השטות וההומור לצד שירת המחאה הנוקבת.
ערב שנון ומשעשע, עם עין אחת צוחה ועין אחת בוכקת, בכיכובם של בריג'יט בארדו והרב הראשי, המון זונות ומעט ציפורים,
בין יער בולון לכיכר אתרים...
ניהול מוסיקלי ופסנתר: משה דנינו
צילום: גדי דגון (באדיבות ארכיון התיאטרון הקאמרי)
משך הצגה: שעה ו 10ד'
